Vayedaber

Baba Kama

Daf 4a

משנה: כָּל שֶׁחַבְתִּי בִשְׁמִירָתוֹ הִכְשַׁרְתִּי אֶת נִזְקוֹ. הִכְשַׁרְתִּי בְּמִקְצָת נִזְקוֹ חַבְתִּי בְתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ כְּהֶכְשֵׁר כָּל נִזְקוֹ. נְכָסִים שֶׁל בְּנֵי בְרִית וּנְכָסִים הַמְיוּחָדִים חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִים.

Traduction

Je suis responsable du dommage causé par toutes les choses que je dois surveiller. Si j’ai contribué un peu au dommage, je dois payer comme si j’avais fait seul tout le dommage. Il y a obligation de payer le dommage, quand les biens endommagés ne sont pas sacrés (26)Littéralement: n'entraînent pas le délit de prévarication (pour celui qui en use)., ou sont aux benë berith (27)Fils de l'Alliance, soumis aux lois du pays., lorsque la cause du dommage a un propriétaire, partout, excepté dans le domaine du défendeur (28)Si le bœuf entré chez lui y est blessé, le défendeur répliquera au demandeur que celui-ci devait garder son bœuf.. Il en est de même d’une place commune au défendeur et au demandeur.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל שחבתן בשמירתו. כל דבר שנתחייבתי לשומרו:

הכשרתי את נזקו. אם לא שמרתיו כראוי והזיק אני הוא שהכשרתי וזמנתי אותו היזק ואני חייב עליו ובגמרא מפרש לה:

הכשרתי במקצת נזקו. ואם תקנתי וזימנתי מקצת הנזק אף על פי שלא זימנתי את כולו חבתי בתשלומי נזקו וכו'. נתחייבתי עליו כאלו זמנתי את כולו ובגמרא מפרש כגון החופר בור תשעה ובא אחרון והשלימה לעשרה האחרון חייב כיון דבתשעה ליכא מיתה:

נכסים. ועל איזה נכסים אני חייב אם הוזקו נכסים שאין בהם מעילה שאינן של הקדש דכתיב שור רעהו ולא שור של הקדש וה''ה לכל שאר הניזקין:

נכסים של בני ברית. ואם הזיק נכסים של עכו''ם פטור:

ונכסים המיוחדים. שיש להם בעלים מיוחדים אבל אם נגח שור של הפקר לשורו וקדם וזכה בו אחר פטור:

חוץ מרשות המיוחדת למזיק. בכל מקום שהזיקו נכסיו את נכסי חבירו חייב חוץ מרשות המיוחדת למזיק שאם נכנס שור הניזק ברשות המזיק והזיקו שור המזיק פטור דא''ל תורך ברשותי מאי בעי ודוקא כשהזיקו נכסיו אבל הוא עצמו שחבל בחבירו אע''פ שהוא ברשותו חייב דא''ל נהי דאית לך רשות לאפוקי לאזוקי לית לך רשותא:

ורשות הניזק והמזיק. כגון חצר של שניהם והזיק שורו של אחד מהן באותו חצר:

פִּיסְקָא. וּכְשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק כול'. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַכֶּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה. יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. בַּר פְּדָייָה אָמַר. אִם טָרֹף יִטָּרֵף 4a יְבִיאֵהוּ עֵד מְקוֹם הַטְּרֵיפָה לֹא יְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי נָסָא. צוֹרְכָה לְהָדָא דְּרִבִּי חֲנִינָה וְצוֹרְכָה לְהָדָא דְּבַר פְּדָייָה. אִילּוּ אִתְאֲמָרַת דְּרִבִּי חֲנִינָה וְלֹא אִתְאֲמָרַת דְּבַר פְּדָייָה. הָיִיתִי אוֹמֵר. לְהֶכְשֵׁר נִיזְקֵיהּ לֹא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. לְנִזְקֵי גוּפָה יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. הֲוֵי. צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֵּאָמֵר דְּבַר פְּדָייָה. אוֹ אִילּוּ אִתְאֲמָרַת דְּבַר פְּדָייָה וְלֹא אִתְאֲמָרַת דְּרִבִּי חֲנִינָה. הָיִיתִי אוֹמֵר. לְהֶכְשֵׁר נִזְקֵיהּ יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. לְנִזְקֵי גוּפָה יְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. הֲוֵי. צוֹרֶךְ שֶׁיֵּאָמֵר דְּרִבִּי חֲנִינָה וְצוֹרֶךְ שֶׁיֵּאָמֵר דְּר' פְּדָייָה.

Traduction

Toutefois, dit R. Hanina, on déduit de la manière d’exprimer ce précepte que l’auteur du dommage diminue sur le montant du dommage la valeur de la charogne dont il profite. Bar-Padieh interprète ces mots de la Bible (Ex 22, 12): Si elle a été déchirée par les bêtes sauvages, il lui en apportera des preuves; donc, il paiera seulement la valeur de la bête jusqu’au moment où elle a été déchirée, non au-delà (la valeur de la charogne est à déduire). R. Nassa dit: quoique ces deux déductions semblent revenir au même, il a fallu les exprimer toutes deux; car si l’on connaissait seulement celle qui est faite par R. Hanina, non celle de Bar-Padieh, on aurait dit que s’il s’agit d’un dommage d’argent (19)Littéral.: réparable., on n’aurait rien à payer (20)Il y a seulement eu défaut de préservation., et s’il y a dommage corporel, il faut le payer, en décomptant la valeur de la charogne. C’est pourquoi Bar-Padieh enseigne que, même en cas de dommage d’argent, il faut le payer sauf décompte de la charogne. Si au contraire la déduction de Bar-Padieh était seule exprimée, non celle de R. Hanina, on aurait pu croire que, pour le dommage d’argent seul, on déduit la valeur de la charogne, non pour le dommage corporel; voilà pourquoi les deux avis sont utiles.

Pnei Moshe non traduit

ישלם פחתה. ל''ג כאן ואגב שיטפא דלקמן הוא:

אמר רב חנינא מכה בהמה וכו'. לפרש תשלומי נזק דמתני' קאי דבא התנא להשמיענו שהבעלים מטפלין בנבילה ונפקא לן מדכתיב ישלמנה ישלים פחתה ששמין לו הנבלה בדמים ומה שהוא נפחת מכדי דמי ההיזק ישלים לו:

יביאהו עד. ודרשינן עד מקום ושיווי הטרפה ישלם והטרפה עצמה לא ישלם אלא הניזק מטפל בהנבלה:

צורכה להדא דר''ח וכו'. תרוייהו הני דרשי צריכי דאי מדר''ח הייתי אומר דוקא התם דבנזקי גופו משתעי הוא דישלים פחתה אבל התם הכשר נזקו הוא שהרי הנזק לא נעשה בידו ממש אלא שלא שמר שמירה מעולה וה''א דאינו צריך להשלים כלום:

או אילו איתאמרת דבר פדייה וכו'. ואי מקרא דבר פדייה ה''א בנזקי ממונו הוא דהבעלים מטפלין בנבלה והמזיק משלים לו הפחת אבל בנזקי גופו צריך שישלם את הכל והנבלה למזיק:

הוי דצריך. שיאמר לתרווייהו:

רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין שָׁמִין לֹא לַגַּנָּב וְלֹא לַגַּזְלָן וְלֹא לַשּׁוֹאֵל אֶלָּא לִנְזָקִין. וַאֲנִי אוֹמֵר. אַף לַשּׁוֹאֵל אֵין שָׁמִין. וְאַבָּא מוֹדֶה לִי. וּמָאן הוּא אַבָּא. רִבִּי אוֹ רַבָּה בַּר אֲבוּהַ. אָמַר רַב חִסְדָּא. נַעֲשֶׂה עִיקָּר טְפֵילָה. אָתָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין שָׁמִין לֹא לַגַּנָּב וְלֹא לַגַּזְלָן וְלֹא לַשּׁוֹאֵל אֶלָּא לִנְזָקִין. וְהַשּׁוֹמְרִין כִּנְזָקִין הֵן.

Traduction

R. Juda dit au nom de Samuel: pour le voleur, le brigand, ou l’emprunteur, on n’estime pas le montant de la diminution de valeur des objets détournés, mais le dommage (21)La restitution devra être faite sur le pied de la valeur complète.; toutefois, j’admets que, pour l’emprunteur, on fera l’estimation (en vue du décompte), et mon père partage cet avis. De quel père s’agit-il? Est-ce Rav (qu’il nommait parfois (22)V. p. ex. (Sheqalim 2, 5). ainsi), ou Aba b. Abouha (son vrai père)? —Quoi! s’écria R. Hisda, l’essentiel devient-il accessoire (23)''Sans doute, pour son père il ne se fût pas exprimé ainsi; il s'agit donc de Rab.''. Selon une autre version, R. Juda s’exprima de même au nom de Samuel, y comprenant l’emprunteur (24)Il a tout le profit.; mais les autres gardiens seront considérés, le cas échéant, comme lésés.

Pnei Moshe non traduit

אין שמין לא לגנב ולא לגזלן. אם גנבו וגזלו בהמה או כלים ונפחתו אצלו אין שמין הנבלה והשברים לבעלים אלא ישלם בהמה וכלים מעולים והנבלה והשברים שלהן:

ולא לשואל. שהוא חייב באונסין אין שמין אלא לנזקין שמין כדדרשינן לעיל שהבעלים מטפלין בנבלה:

ואני אומר אף לשואל שמין. גרסי' ואבא מודה לי בזה:

ומאן הוא אבא. הש''ס מסתפק למי הוא מרמז אבא לרב שהיה רגיל לקרותו. אבא או לאבא בר אבוה שהוא אביו של שמואל:

נעשה עיקר טפילה. בתמיה כלומר דר' חסדא מתמה על שמסתפק אם הוא רב או אביו פשיטא שעל רב מתכוון דאי על אבא אביו וכי שייך לעשות מעיקר טפילה ולומר ואבא מודה לי שאין זה דרך כבוד אלא היה לו לומר הדין בשם אביו:

אתא רב יהודה וכו'. כמו איכא דאמרי הוא וא''ד דהכי אמר שמואל אין שמין וכו' ולא לשואל ולא נחלק שמואל על זה:

והשומרין. שאר שומרין חוץ משואל כנזקין הן ושמין ושאני שואל דכל הנאה שלו:

רַב יְהוּדָה שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי לָֽעְזָר. הָּאַנָּס וְהַגַּנָּב וְהַגּוֹזְלָן מָהוּ לָשׁוֹם לָהֶן. אָמַר לֵיהּ אֵין שָׁמִין לֹא לַגַּנָּב וְלֹא לַגּוֹזְלָן. וּמְנַיִין שֶׁאֵין שָׁמִין לָהֶן אָמַר רַבָּה בַּר מָמָל. חַיִים שְׁנַיִם מְשַׁלֵּם. חַיִים וְלֹא מֵתִים. עַד כְּדוֹן גְּנֵיבָה. גְּזֵילָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי אָבִין. וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵילָה כַּאֲשֶׁר גָּזַל.

Traduction

R. Juda fit demander à R. Eléazar si l’on estime la diminution à celui qui commet une violence, le vol, ou la rapine? —Non, fut-il répondu,. Et pourquoi cela? C’est que, dit Rabba b. Mamal, en raison des mots bibliques (ibid. 3), il payera 2 fois le vivant, on ne tient pas compte du mort. Il en est de même pour la rapine, selon R. Abin, en raison des mots (Lv 5, 23): il rendra ce qu’il aura ravi, tel que c’était en le ravissant (25)Cf. J., (Qidushin 1, 4), fin.

Pnei Moshe non traduit

חיים ולא מתים. שא''צ ליקח ממנו הנבלה והשברים בדמים:

כאשר גזל. כמו שהיתה בשעה שגזל:

Baba Kama

Daf 4b

הלכה: כָּל שֶׁחַבְתִּי בִשְׁמִירָתוֹ כול'. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. זֶה הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר. 4b וְהָאֵשׁ לֹא תָנָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הָאֵשׁ לְהֶכְשֵׁר נְזָקָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאִין כֵּינִי הָאֵשׁ לְהֶכְשֵׁר נְזָקָיו מְקַבֵּל עָלָיו הַהַתְרָייָה בְדַעַת זוֹ וְלוֹקֶה. מַאי כְדוֹן. הָאֵשׁ לְהֶכְשֵׁר נְזָקָיו מְקַבֵּל עָלָיו נֶזֶק צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת.

Traduction

R. Hiya a enseigné (29)Tossefta à ce, ch. 1, commenc.: la responsabilité provenant du défaut de surveillance est applicable au bœuf que l’on a laissé sortir, ou au fossé non couvert. Pourquoi ne pas parler du feu (dont l’effet est le même)? Il y a cette distinction, dit R. Jérémie, que le feu n’est pas (comme le bœuf et le fossé) une propriété causant le mal. R. Yossé observa: s’il est vrai que le feu n’est pas une telle propriété, si le feu blesse autrui et que le possesseur du feu ait été averti de la gravité du fait, ce dernier sera-t-il passible de la pénalité des coups pour cette blessure d’autrui? Quelle sera la conséquence légale? Pour le dommage par le feu, le propriétaire sera tenu de payer, outre le dommage, ses conséquences inhérentes, savoir: pour la douleur, la guérison, l’incapacité de travail, et la honte (mais il ne subira pas la pénalité des coups).

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני ר' חייה זה השור והבור. הכי איתא בתוספתא ריש מכילתין כל שחייבתי בשמירתו חייבתי בנזקו זה השור והבור שנתחייבתי בשמירתן. בשור שלא יצא ויזיק ובבור שיכסנו:

והאש לא תנה. אמאי לא תני נמי אש שג''כ הוא חייב בשמירתו ובנזקו:

האש להכשר נזקיו. הך להכשר נזקיו אינו כמו בעלמא דקרי ליה הש''ס לנזקי ממונו הכשר נזקין כדאמר הכא לעיל בריש הלכה א' ובהרבה מקומות וכן בגיטין ריש פ' הנזקין אבל כאן להכשר נזקיו קאמר הכשר לנזק שלו הבא מכחו וכמ''ד אשו משום חציו דאיהו קעביד והוי כזורק חץ דקרא קרי ליה המבעיר לאפוקי שור ובור שהן ממונו והלכך לא קחשיב לאש בהדייהו:

ואין כיני האש להכשר נזקיו. א''כ שאתה אומר אש משום חציו:

מקבל עליו ההתרייה בדעת זו ולוקה. דרך שאלה הוא אם כחציו ממש הוא וכחובל בידים ואם האש עברה והזיקה את האדם וחבלה בו ובעל האש קיבל עליו התראה על מנת כן אם הוא לוקה בשביל חובל בחבירו:

מאי כדון. מאי הוי עלה:

האש וכו'. וקאמר הש''ס דלענין זה הוי כהכשר נזקיו שלו וכחציו שאם חבל בחבירו מקבל עליו לשלם החמשה דברים כדין שאר חובל בחבירו ואינו לוקה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source